פסק-דין בתיק ת"א 12184-05

העובדות וגדר המחלוקת

1.         הנתבעת היא חברה העוסקת בהשכרת רכב המחזיקה בזיכיון ומייצגת את חברת אוויס הבינלאומית. התובע ביקש לשמש כסוכן ונציג של הנתבעת. בין התובע לנתבעת התנהל משא ומתן להסדרת תנאי ההתקשרות ביניהם. על אף שלא נחתם חוזה סופי החלו הצדדים בעבודה בפועל, כשהתובע מנהל משרד ומשכיר כלי רכב של הנתבעת. התביעה שבפני היא תביעתו של התובע לקבלת התשלום המגיע לו עבור תקופת פעילותו כסוכן. הנתבעת מכחישה את זכותו של התובע לקבלת תשלום כלשהו, בשל מעשי מרמה וזיוף שבוצעו על ידו במחשב החברה, אשר גרמו לעיוות הנתונים.

2.         הנתבעת העלתה שתי טענות מקדמיות. האחת נוגעת לזהותו של הצד המתקשר בחוזה. לטענת הנתבעת ההתקשרות היתה בינה לבין חברת IDCL, ולא בינה לבין התובע באופן אישי, כך שאין יריבות בינה ובין התובע. טענה נוספת מתייחסת לתוכן החוזה בין הצדדים. על אף שמדובר בטענות מקדמיות, הרי נוכח המסקנות אליהן הגעתי הדיון בטענות אלו מתייתר, ואתייחס אליהן בקצרה בהמשך.

3.         לגופו של עניין טענה הנתבעת כי התובע ביצע מניפולציות בנתונים ובחומר השמור במחשב, ועל כן לא ניתן להסתמך על הראיות שהציג. טענות הנתבעת מתייחסות בעיקר לראיות חיצוניות שיידונו להלן, בדבר מקרים של שימוש בכלי רכב שהושכרו על ידי התובע באופן שאינו תואםר את החוזים שנכרתו לגביהם. בנוסף טוענת התובעת כי נעשו מניפולציות שונות בנתונים המופיעים במחשב החברה, וכי עובדיו של התובע נכנסו למחשבי הנתבעת וביצעו בהם שינויים ופעולות שונות לשינוי הנתונים.

כאמור, השאלה העיקרית שבמחלוקת היא זכותו של התובע לקבל תשלום עבור עיסקאות שביצע. הנתבעת טוענת כי הנתונים שהציג התובע אינם אמינים ועל כן כופרת בזכותו לקבל תשלום.

דיון בטענות הנתבעת

עדות דני ברקו

4.         העד דני ברקו שימש כמנהל תפעול של הנתבעת בתקופה הרלוונטית. תצהירו הוגש במסגרת בקשת הרשות להגן שהגישה הנתבעת, וככזה חלק נכבד ממנו כולל עדויות שמיעה. התצהיר ברובו אף אינו מנוסח בלשון יחיד אלא בלשון רבים, כשהעד מתייחס לכלל הראיות שבידי הנתבעת. ראיות אלו היו טובות לשעתן, אולם עתה יש להעבירן במבחן הקבילות. התצהיר ונספחיו כוללים טענות רבות ומפורטות, לפיהן נהג התובע להגיע בשעות הלילה למשרדו ואף שלח את עובדיו לעשות כן. הוא היה חודר למחשבי אוויס, פותח חוזים פיקטיביים על שמו על מנת לךהגדיל את מחזור העסקאות שלו, מאריך חוזים קיימים באופן פיקטיבי ומעביר על שמו חוזים שנעשו על ידי סוכנים אחרים. עוד טען ברקו כי התובע גבה לעכיסו תשלומים ללא דיווח לנתבעת ולרשויות המס, וכן שינה נתונים כגון מספר הקילומטרים שנסע רכב, על מנת להעלים נסיעות פרטיות רבות שלא דווחו על ידו. כל זאת עשה התובע, על פי הנטען, ללא הרשאה להיכנס למחשבי אוויס.

5.         בסעיף 6 לתצהיר צויין כי בידי הנתבעת עדויות נחרצות ומפורטות אודות המעשים המיוחסים לנתבע. אולם העד עצמו אינו יכול להעיד מידיעתו שלו ולו על מקצת מעובדות אלו.

למעשה, העובדות היחידות שלגביהן יכולה עדות ברקו להתקבל הן אלו המתייחסות למפגש עם הוריו של התובע ועם רבו. המפגשים נזכרים בתצהירו של ברקו וגם בעדותו. בעמ' 53, שורות 3, 7 מציין ברקו כי ההורים נפגשו עמו וביקשו שלא לפגוע בהעדקתו של התובע. הן אף ביקשו סליחה ומחילה על מעשיו. הוא נפגש גם עם רבו של התובע בקריית גת (שם שורה 11).

עדות יצחק עמר

6.         הנתבעת הגישה מטעמה תצהיר נוסף של  מר יצחק עמר, חוקר פרטי. עד זה שוחח עם שני עובדיו של התובע, משה חפיף ואלי ג'נאח, והקליט את השיחות עמם. הוא עיבד גם הקלטות של שיחות עם מעורבים נוספים. גם כאן מדובר בעדות שמיעה מובהקת, שאין בה תרומה מהותית למערך הראיות בתיק. עם זאת, הראיות שצורפו לתצהיר הן בעלות ערך עצמאי וחלקן יידונו להלן.

עדות גיל פלדמן

7.         זהו העד העיקרי מטעם הנתבעת. העד הוא חשב הנתבעת, ותצהירו מתייחס לטענות קונקרטיות ומגובשות. העד הצהיר כי במקרים בהם נעשתה חדירה למחשב ושונו נתונים כגון מספר קילומטרים, מועד החזרה של רכב, תקופת השכרה, פרטי משכיר ושוכר וכיוצא באלה, לא ניתן לדעת את נתוני האמת אלא את מה שהוזן למחשב בלבד. לפיכך טוען העד כי כי חדירה למחשבי אוויס ועריכת שינויים בהם בטרם הפקת כל דו"ח כספי הופכת את הנתונים המופיעים בדו"חות אלה לשקריים ובלתי נכונים, ואינה מאפשרת לשחזר לאחר מעשה את הנתונים הנכונים. העד התייחס בתצהירו ספציפית לדו"חות שצורפו כנספחים ב', ד', ה' לכתב התביעהשעליהם מבסס התובע את תביעתו.

8.         לגבי שתילת מספר הסוכן של התובע בחוזי ההשכרה, העד הצהיר כי בלמעלה מ-10% מהחוזים המיוחסים לתובע, שהיקפם הכספי כ-60,000$, שתל התובע את מספר הסוכן שלו לאחר פתיחת חוזה השכירות, כאשר בתחילה נפתח החוזה ללא מספר סוכן. הוא הבהיר כי נוהל העבודה הרגיל הוא שחוזה המגיע דרך סוכן נפתח על שם אותו סוכן. שתילה מאוחרת של מספר הסוכן עשויה להיות במקרה שהלקוח הגיע ישירות לחברה ללא סוכן. העד צירף לתצהירו רשימה של החוזים הרלוונטייים, והעריך את סכום העמלה בגינם בכ-35,000 ש"ח.

9.         עוד ציין העד בתצהירו כי בחוזי ההשכרה שפתח התובע ניתן להבחין בכמות חריגה של שינויים של מחירונים בחוזי ההשכרה, והדבר מעורר חשש לשינויים שיטתיים ובלתי מוצדקים במחירונים. לדבריו מדובר בשינוי של כ-500 חוזים במחזור של כ-930,000 ש"ח, והוא מעיד על שיטתיות ומגמתיות שנועדה להסתיר מאוויס את משכי השכירות האמיתית ודמי השכירות ששולמו עבורם, כאשר אוויס אינה יכולה לדעת אילו סכומים הועברו אליה ואילו שולשלו לכיסיו של התובע. גם בעניין זה צורף לתצהיר דו"ח ובו פירוט החוזים ושינויי המחירון שנעשו בהם. בחקירתו הנגדית בעמ' 62 לפרוטוקול הבהיר העד כי הכמות המקובלת של שינויים כאלה היא מקרים בודדים, ואילו אצל התובע מדובר בלמעלה מ-10%, נתון שהוא בגדר חריג.

10.       העד טוען, כאמור, כי הדו"חות המצורפים לכתב התביעה מבוססים על נתונים שאינם נכונים ולא ניתן לדעת את נתוני האמת. עוד הוא טוען כי יש להפחית מכל סכום שתובע התובע את כל חוזי ההשכרה שנזקפו לזכותו שבהם לא שולמה תמורה לאוויס, ואת התמורה על שימושים פרטיים שנעשו על ידו, ואלה מגיעים לסכום של 105,000 ש"ח.

11.       בעדות זו יש כדי לשמש בסיס לטענות הנתבעת. הוא היחיד מבין העדים שנזכרו עד עתה המעיד בגוף ראשון ומתייחס לעובדות שנבדקו על ידו. תצהירו של פלדמן מצביע על התנהלות חריגה של התובע, על נתונים המעוררים חשד למעשים בלתי כשרים. עם זאת, אין מדובר בעדות המתייחסת ישירות למעשיו של התובע. אלו אינם ידועים ואינם מוכרים לעד.

בחקירתו הנגדית נשאל העד, בין היתר, האם בדק חוזים ספציפיים. העד השיב בשלילה והבהיר כי בדיקת החוזים עצמם היא"עבודת נמלים" (ראו חקירתו בעמ' 64, שם שורה 26, וכן בעמ' 68 שורה 3). על אף שמדובר בעבודה מרובה, ניתן היה לצפות מן הנתבעת לבצעה, ולו גם לגבי מדגם כלשהו. ניתןו היה לבחור במדגם כלשהו חלק מן החוזים, ולבצע לגביהם את הבדיקות הנדרשות כדי להגיע לנתונים קונקרטיים. לדוגמא, ליצור קשר עם מזמיני הרכב ולשאול אותם על אמיתות הנתונים שבחוזה, על הסיבה שבגינה שונו נתונים בחוזה, האם התקשרו עם הנתבעת בתיווכו של התובע או באופן ישיר, וכדומה. ביצוע הבדיקות הישירות, ואפילו לגבי מספר קטן יחסית של 20, 30 או 40 חוזים, יכול היה להביא לתוצאות ברורות וספציפיות.